אודות

בשביל להבין מה אפשר למצוא באתר נדרש תיאור קצר של השתלשלות העניינים. אחרי שבמשך כעשור פעלו בישראל תכניות אקדמיות לנשים חרדיות, החליטה המועצה להשכלה גבוהה (בהובלת פרופ' מנואל טרכטנברג, אז ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב), להתגייס למשימה הלאומית של הגדלת שיעור הגברים החרדיים בשוק העבודה. הוחלט שהשכלה גבוהה, ולא הכשרה מקצועית, היא הדרך לעשות זאת – וזו החלטה לא מובנת מאליה. המל"ג הודיעה לאוניברסיטאות ולמכללות שאם הן רוצות לפתוח תכניות לחרדים (שאליהן צמוד תמריץ כספי נכבד), עליהן לפתוח את התוכניות הללו מחוץ לקמפוס הראשי, בהפרדה מגזרית, וכן בהפרדה בין גברים לנשים ובלי שמרצות ילמדו את כיתות הגברים. מאז 2011 פועלות עשרות תוכניות כאלה,עם אלפי בוגרים בשנה, במגוון מקצועות.

ב-2014 עתרה קבוצת אקדמאים לבג"ץ בטענה כי ההפרדה המגדרית והפגיעה במרצות אינן חוקתיות ואינן חוקיות. בג"ץ קבע כי העתירה מעלה שאלות קשות ומדאיגות, אך מוקדם מדי להכריע בשאלה העקרונית. בית המשפט הורה למל"ג לפרסם לשימוע ציבורי את טיוטת התכנית שלה לחומש השני של שילוב חרדים בהשכלה, וללוות את התוכנית במחקר שמסכם את הישגיה ואתגריה, כמו גם את צביון ההפרדה המגדרית. המחקר הזה אמנם לא התייחס כמעט למגדר, בניגוד להוראת בג"ץ, אך מה שהוא חשף לגבי ההישגים הוא בעייתי ומדאיג.

רמת הלימודים בתכניות לחרדים נמוכה יותר מהרמה במכללות או באוניברסיטאות הרגילות, על אף שהן מתקיימות בחסות מוסדות אלה, שיעורי הנשירה של הגברים מבהילים, ועולים על 50%, והם מתקשים, כפי שהמל"ג עצמה מדווחת, למצוא עבודה. מלבד זאת, ההפרדה המגדרית המתקיימת בהן, והדרת המרצות מכיתות הגברים, מעלים שאלות קשות לגבי הפגיעה בשוויון ובכבוד האדם של הסטודנטיות והמרצות. ההפרדה המגדרית בלימודים מחלחלת לסביבות נוספות, ובראשן שוק העבודה, שלאחרונה מסתמן שעולות בו דרישות לתנאי עבודה בהפרדה מגדרית. ההפרדה המגזרית משמעותה שסטודנטים וסטודנטיות חרדים אינם פוגשים במהלך לימודיהם אנשים מקבוצות אחרות בחברה הישראלית: חילונים, דתיים לאומיים, ערבים, אימהות חד הוריות או הומוסקסואלים מחוץ לארון, דבר שפוגע באיכות הלימוד, וגם ברמת החשיפה של חרדים לאוכלוסיות אחרות בחברה הישראלית – וחותר תחת מטרת השילוב של חרדים במקומות העבודה בישראל.

למרות השאלות הקשות בדבר ההישגים, שעלו מהמחקר, טיוטת תכנית החומש החדשה מתכננת לשמר ואף להגדיל את ההפרדה המגזרית והמגדרית, ולהשקיע בהן תקציבי עתק.

רבות נשמעת האמירה שאם לא תהיה הפרדה, חרדים לא יבואו ללמוד. אבל חרדים תמיד היו חלק מההשכלה הגבוהה בישראל. אלפים למדו ולומדים באוניברסיטה הפתוחה. גברים חרדים רבים מוכנים ללמוד יחד עם נשים. הם עושים זאת באוניברסיטה העברית, שסירבה לדרישת המל"ג לקיים לימודים בהפרדה מגדרית, ותלמידיה החרדים לומדים עם כולם, ובהצלחה רבה. ממחקר של המל"ג עולה כי יותר משליש מהגברים החרדים היו מוכנים ללמוד לצד נשים אם המקצוע שבו הם מעוניינים לא היה מוצע בהפרדה. כבר היום, יש חרדים שמקבלים את אישור הסמכות הרוחנית שלהם ולומדים במעורב במקצועות שבהם אין לימודים נפרדים, כמו רפואה ורפואת שיניים. מלבד זאת, את החלופות איש לא ניסה, ואיננו יודעים מה היה קורה אילו ברירת המחדל עבור החרדים היתה הפניה ללימודים רגילים, עם כולם.

נכון לסוף 2016, השאלות הפתוחות שנותרו הן רבות מהתשובות: האם מל"ג תכיר בכך שההפרדה המגדרית היא לא חוקית ולא מוסרית, ושלצד ההפרדה המגזרית, הן נוגדות את מהות ההשכלה הגבוהה? האם יוצע מענה לשיעורי הנשירה הגבוהים, ולקשיים שבהם נתקלים הגברים החרדים במציאת עבודה? האם מל"ג תעמוד בפרץ ולא תיכנע ללחצים לפתוח לימודים נפרדים גם בתואר השני? האם החשש להתרחבות זוחלת של ההפרדה, גם לחרד"לים ולדתיים-לאומיים, ייבלם? האם המל"ג מציעה תוכנית ריאלית לאכיפת נהליה שלה בדבר מיתון ההפרדה המגדרית הקיצונית, כך שתכלול רק כיתות לימוד ולא בניינים, ספריות וקפיטריות? האם יושם סוף לפיקוח על צניעותן של הסטודנטיות  בקמפוסים החרדיים? האם מל"ג תחליט לדבוק בתוכניתה להכניס כיתות נפרדות לקמפוסים הרגילים?

אתר זה הוא הזמנה לקרוא את החומרים, להחליט בעצמכם, ולנקוט עמדה. תמצאו כאן טורים בעיתון, כתבות, כנסים, את חומרי העתירה לבג"ץ ואת תוכניות החומש והמחקרים של המל"ג.

בלי גרביים את לא נכנסת לבחינה.png