פרופ׳ אורנה קופרמן, ״עם לימודי ליבה וללא הפרדה: רק כך תונגש ההשכלה הגבוהה לחרדים״, דמרקר 16.7.2019
מיכל צ׳רנוביצקי, ״מה הטעם בשילוב עם ההפרדה המגדרית נשמרת?״ גלובס 19.6.2019
עודד נבון, "האקדמיה אינה חרֵדה מהחרדים", ישראל היום, 25.12.2018
יעל רוקמן, "האקדמיה מתירה סיפוח זוחל של הדרת נשים", Ynet, בתאריך 12.12.2018
בנימין ארזי, "מעבר להפרדה המגדרית מסתתר פיל", הארץ, 10.12.2018
אורנה קופרמן, "נשלם מחיר כבד על הפרדת נשים באקדמיה", ידיעות אחרונות, 30.11.2018
ניצן הורוביץ, "החלטת מל"ג להתיר הפרדה מלאה בקמפוסים היא חרפה", הארץ, 25.11.2018
מיכל צ'רנוביצקי, "להפריד בין החרדים" , הארץ, 2.5.2018
צביה גרינפלד, "הנשים הן עדיין העבד של העולם", הארץ, 30.04.2018
דפנה יואל, "להרוג את מפלצת ההפרדה", הארץ, 29.04.2018
יופי תירוש, "המדינה אוהבת החרדים קיצוניים ו"אותנטיים", דה-מרקר, 22.04.2018
נופר גואטה, "המטרה: שילוב חרדים באקדמיה. האמצעי: הדרת נשים מהאקדמיה", און לייף, 17.2.2018
חגית מסר ירון, "תואר אקדמי? לא בהפרדה", הארץ, 1.1.2018
יופי תירוש, "הנורמליזציה של ההפרדה כבר כאן", הארץ, 27.11.2017
מיכל צ'רנוביצקי, "לימוד אקדמי בהפרדה בין גברים לנשים – רע לחרדים", כיכר השבת 27.08.17
גג
מני מאוטנר, ״לא ׳במשורה׳ ולא ׳בשוליים׳ שוויון הוא שוויון״, הארץ 13.7.2017
גג
אסתי רידר-אינדורסקי, ״ביום שבו חרדיות תוכלנה ללמוד פשוט בשביל לדעת״, שיחה מקומית 26.6.2017.
אסתי רידר-אינדורסקי, ״פעם היו נשים באקדמיה״, הארץ 28.6.2017.
- עוזי בנזימן, ״השכלתם אומנותם״, הארץ 26.6.2017.
- ״כל עוד יש אלטרנטיבה צנועה יותר למסגרות שמציעות אוניברסיטאות המחקר, ידירו רוב החרדים את רגליהם ממסגרות אלה, ומי שימשיכו לקדם בהתלהבות את פרויקט ההפרדה יהיו מכללות פרטיות. בסקר שנערך בקרב חרדים הלומדים במסגרות של הפרדה, הביעו 35% מהם נכונות ללמוד במוסד מעורב רק במקרים שבהם אין תוכנית אלטרנטיבית במוסד חרדי. הדרך היחידה לשפר את האיכות האקדמית של התוכניות לחרדים ולהגדיל את שיעור הלומדים באוניברסיטאות המחקר היא אפוא באמצעות צמצום תוכניות ההפרדה לחרדים ולא על ידי הרחבתן״. נויה רימלט, ״הכסף שמעודד את ההפרדה באקדמיה״, הארץ 15.6.2017.
- ״נראה כי היחס הבלתי סימטרי כלפי מרצה־אשה ומרצה־גבר אינו נובע אך ורק מטעמי צניעות. נשים רבות ממלאות תפקיד של פקידות ומזכירות, כאשר הממונה עליהן הוא גבר חרדי, ומערכת היחסים בינו לבינה מצריכה באופן טבעי "הסתכלות" וקירבה רבה יותר מאשר בין מרצה־אשה לבין סטודנטים. ההתנגדות נובעת, ככל הנראה, מנימוק נוסף, שההצנעה יפה לו בימינו: מקורו באותה תפישת עולם ותיקה, שהביאה לפסיקה של הרמב"ם, שלפיה אין למנות אשה לתפקיד של שררה ולהגיע למעמד ה"מאיים" על הגבר היהודי, בדומה לאיסור למנות לתפקיד כזה גוי (הלכות מלכים, פרק א)״. חנה כשר ״המל״ג ואפליית נשים״, הארץ 3.6.2017.
- ״אני לא הייתי מוכן ללמד במוסד שבו עמיתותי מופלות לרעה, או במוסד שבו עלי ללמד כיתות מופרדות מגדרית. אני מקווה שזו תהיה העמדה של כל יתר המרצים והמרצות החילונים. ״. רם פרומן ״המיעוט החילוני לא יוכל לכפות את עצמו״, הארץ, 31.5.2017.
- ״כדי להצדיק מסלולים נפרדים בין גברים ונשים באקדמיה, משתמשים תומכי המהלך בשלושה תירוצים – הליברלי, הניאו-ליברלי והאוטופי. למה זה לא נכון, ואת מי באמת מחזקת ההפרדה עליה הוחלט?״ יובל אילון, ״שלושה בלופים בעד מסלולים נפרדים לחרדים באקדמיה״ שיחה מקומית, 30.5.2017.
-
- ״איסור על נשים ללמד באקדמיה מחזיר אותנו לימי הביניים או לאפגניסטן בימי הטליבאן. עד המאה ה-19 נשים היו מנועות מללמוד באוניברסיטאות, וכמובן – מנועות מללמד בהן. רק במהלך 150 השנים האחרונות עוגנה זכותן של נשים ללמוד לימודים גבוהים והחל תהליך איטי של מינוי פרופסוריות נשים. בישראל, עד היום, חברות סגל אקדמי מתמודדות עם סוגים שונים של חסמים ומצבן רחוק מלהיות שוויוני … במקום לצמצם את הפער ולהבטיח שוויון לנשים באקדמיה, מגיעה ההחלטה החדשה של המועצה להשכלה גבוהה, שמסמנת מרצות נשים כפחות רלוונטיות לאקדמיה הישראלית כי הן לא יכולות ללמד את אלפי החרדים שהמדינה מבקשת לשלב בהשכלה הגבוהה. רק במשטרים חשוכים כמו של הטליבאן אפשר למצוא עוד דוגמאות לעמדה שמתירה לסלק נשים מהמרחב האקדמי רק בגלל שהן נשים״. דפנה הקר, ״מדיניות ההפרדה״, מאקו 28.5.2017.
-
הגר להב, ״החלטת המל״ג נכונה: יופרדו נשים מגברים״ הארץ, 28.5.2017.
״שתיקתם של אנשי האקדמיה לנוכח ההחלטה רועמת ומקוממת. ועדי הסגל האקדמי הבכיר והזוטר ואגודות הסטודנטים לא ימחו כל עוד אין פגיעה בשכרם של הראשונים או בשכר הלימוד של האחרונים. ועדי הסגל האקדמי ודאי יאמרו כי ישנן תקנות ונהלים, ואי אפשר פשוט לסגור את האוניברסיטה בגלל החלטה כזו או אחרת של המל"ג. אולם אני סבורה שהחלטה כמו זו היא בבחינת שבירת כלים. זוהי החלטה לא אקדמית, לא פלורליסטית וללא ספק היא תפגע קשות בנשים״.
-
"הבחירה של המל"ג לאפשר בעתיד כיתות מופרדות, היא ויתור על העתיד המשותף שלנו. כשאני מסתכל על הסטודנטים שלי ורואה את הדיאלוג ביניהם ואת המגוון, אני מתרגש. אני יודע שלרבים מהסטודנטים האקדמיה היא פעם ראשונה שבה הם נחשפים למגוון הקבוצות באוכלוסייה הישראלית. הדיון והשאלות שהם מציבים אחד לשני הם נכס לישראליות. הוויתור על כך הוא ויתור של האקדמיה על התפקיד האמיתי שלה — סוכן חברות לשוק התעסוקה הישראלי".
נמרוד דוויק, ״כיתות נפרדות לחרדים באקדמיה – ויתור על עתיד משותף״, דמרקר, 24.5.2017.
- ״מל"ג טוענת כי מחקר וסקר שערכה לאחרונה מגלים שרוב הציבור החרדי יימנע מהשכלה גבוהה שלא בתנאים של הפרדה. אולם, מתברר, כי מל"ג החלה לאשר תוכניות של הפרדה באקדמיה כבר לפני כמעט שני עשורים. התוכניות הללו התפתחו, התרחבו וקלטו אלפי חרדים מבלי שקדמו לכך חשיבה מסודרת, תכנון ופיקוח של מל"ג. לשאול חרדים היום האם ירצו ללמוד באקדמיה רק בתנאים של הפרדה, במצב שבו כבר מתקיימות עשרות מסגרות כאלה, זה כמו לבקש מהם לבחור האם לעלות על האוטובוס המעורב או על אוטובוס המהדרין שעומד לצדו״. נויה רימלט, המל״ג בשירות ההפרדה, ״הארץ״ 22.5.2017.
- ״לא ייתכן שקהילה בישראל תמנע מילדיה חינוך שיאפשר להם בחירה אמיתית של אורח חייהם בבגרותם. אין כאן מקום לדיון "דמוקרטי", מפני שמניעת השכלה כללית מעשרות אלפי ילדים היא מעשה אנטי־דמוקרטי ואנטי־הומניסטי מובהק… תוכנית המועצה להשכלה גבוהה להפרדה מגדרית של חרדים באוניברסיטאות מיוסדת על כוונות טובות, וניתן אולי להסכים לה בתנאים מסוימים. אבל איסור על מרצות ללמד סטודנטים ממין זכר הוא פגיעה חמורה בכבוד האדם, שוויון ההזדמנויות, חופש העיסוק והפרנסה של חברותי בסגל האקדמי. לא החרדים אשמים בכך כי אם המל"ג, שעלולה לחצות כאן קו אדום ברגל גסה. גם כשמאזנים בין מטרות ראויות, יש גבול״. פניה עוז זלצברגר, ״חירות בלי קווים אדומים היא עבדות״, הארץ, 30.4.2017.
-
״ההצעה להרחיב את המסגרות החרדיות גם לסטודנטים שאינם חרדים במובהק היא אולי הביטוי המזוקק ביותר לתוצאות השליליות של קבלת ההפרדה המגדרית״.
-
"מדוע 'הדרת נשים' היא אפליה מסוכנת במיוחד? משום שהיא עוסקת בהיעדר ולא בנוכח… את הנשים הנעדרות מהסגל האקדמי… קשה לראות, וזה בדיוק מה שמסוכן בזה". – דניאלה לונדון דקל, "להתאשפז ומיד", ידיעות אחרונות, 14.10.2016
-
"יש לקהילה האקדמית את ערכיה שלה. יש לקהילה החרדית את שלה. מכאן אפשר להתחיל דיון, לא מתחילים מוויתור על ערכי היסוד של האקדמיה". – עודד נבון, "עבודות בשבת?
זו ההזדמנות לניפוץ הסטטוס-קוו הדתי-חילוני", כלכליסט, 09.09.2016
-
"מאמצי הנגשת האקדמיה לחרדים… מרחיקים אותם ממנה ומהסיכוי להשתלב בסופו של דבר בשוק העבודה". – דפנה יואל, "תכנית של שילוב החרדים באקדמיה מבדלת אותם – ורומסת את ערכי היסוד שלה", וואלה, 19.09.2016
-
"עמוד האש שלנו משתקף בעקרונות היסוד של העולם האקדמי: מחשבה חופשית, חיפוש אינטנסיבי אחר האמת, ביקורתיות ושוויון מלא בין בני האדם". – נתי ליניאל, "גם לחילונים יש עקרונות", דה מרקר, 20.09.2016
-
"על הציבור הישראלי לדרוש להבין האם – וכיצד – מתכוונת המל"ג לשים קץ לאפליה המגדרית הקשה המתקיימת במסגרת התכניות לחרדים". – רוני גרוס, "אסף אמדורסקי הוא לא הבעיה", מאקו,29.09.2016
-
"נורמות ההפרדה המגדרית והדרת הנשים בישראל מתרחבות ומחלחלות אל מחוץ לעולם החרדי. וכאן, במימון ועידוד ממשלתי, הן מקבלות לגיטימציה מדאיגה". – יופי תירוש, "יש מחיר להפרדה", הארץ, 22.08.16
-
"ברור שיש להתחשב בציבור החרדי ולאפשר לו כמה שניתן לשמור על תרבותו ועל עולמו הערכי. עם זאת, גם לשאר אזרחי ישראל יש עולם ערכי, ולא ייתכן שההתחשבות בחרדים תמומש תוך כדי התעלמות ממנו או הכפפת עיקריו". תומר פרסיקו, "שילוב חרדים – לא במחיר אפליית נשים", הארץ, 06.08.2016
-
"אקדמיה בנויה על מחשבה ספקנית, על החופש לשאול שאלות, על עידוד הסקרנות בכל תחום ודרך. סביבת הלמידה שמתנהלת כך שמינה של המרצה מכריע בשאלה האם היא נמצאת ראויה להיכנס לכיתה איננה סביבת למידה אקדמית". – יופי תירוש, "אני רוצה שתגידו לי איפה עובר הקו האדום של אפליית נשים", המקום הכי חם בגיהנום, 05.08.2016
-
"בעוד יד ימין של המל"ג מנסה לקדם נשים באקדמיה, יד שמאל מתקצבת ומקדמת תכניות שפוגעות באופן ישיר במרצות, סטודנטיות ולעיתים אף בעובדות מנהלה…". – קרן גרינבלט, "תוכנית המל"ג להעצמת חרדים פוגעת במעמדן של נשים באקדמיה", כלכליסט, 29.07.2016
- "במציאות שבה מתפשטת התופעה של הפרדה מגדרית במרחב הציבורי, הפיכת תוכנית כזו ל'תוכנית לאומית' מסכנת את ערכי היסוד של החברה הישראלית". – יפעת ביטון, "המטרה לא מצדיקה הדרה", ידיעות אחרונות, 31.05.2016
- ״בשנים האחרונות חקרתי את התפשטותה של ההפרדה המגדרית בתחבורה הציבורית… אחד הדברים החשובים שהתבררו, הוא שרוב הציבור החרדי התנגד בתחילה להפרדה. מי שהובילו את המאבק, תוך הגדרתו כמאבק של "כל החרדים", היו מיעוט קטן, שבו נוכחות בולטת לכמה חצרות חסידיות״. נויה רימלט, ״כן להשכלת חרדים, לא להדרת נשים״, הארץ. 5.3.2014
- "הצורך המקרו-כלכלי בשילוב של החרדים בשוק העבודה בישראל, כבודו במקומו מונח, אך לצד זאת יש לומר בקול צלול וברור: הקמת מסגרת לשם כך, בתנאים של הפרדה בין גברים לנשים, היא שגיאה קשה מבחינה משפטית, חברתית ומוסרית". יפעת ביטון ויופי תירוש, "אסור להיכנע להפרדה", הארץ, 20.03.2013
יופי תירוש וזהר כוכבי, "חרדים לאקדמיה המופרדת", Ynet דעות, 18.3.14
