איך לקלוט חרדים בלימודים אקדמיים? שאלה חשובה זו מעסיקה את האקדמיה הישראלית כבר יותר מעשור, והיא מושא לדיונים סוערים. בדילמות שעולות, מתקבלות החלטות לא פשוטות, לעתים בלי בחינה מספקת של השלכותיהן. האם הפרדה בין גברים לנשים בלימודים לחרדים היא מחוייבת המציאות? האם יש דרך לוודא שהנפרדים יהיו שווים, ושסטודנטיות חרדיות לא יופלו ביחס לגברים במילגות, בפיקוח על צניעותן, ובמקצועות הלימוד הפתוחים עבורן? איך מתגברים על המחסור בלימודי ליבה של גברים חרדים? מהם הגבולות הלגיטימיים של סינון חומרי לימוד המאתגרים את האמונות והמנהגים החרדיים? האם הרתיעה החרדית ממרצה אישה שתלמד גברים מצדיקה פגיעה בשוויון ההזדמנויות של מרצות? שאלות אלה, ורבות נוספות, נמצאות כיום במרכזם של דיונים נוקבים בקרב מעצבי המדיניות באקדמיה.
מתוך רצון להעלות מודעות ומעורבות ציבורית בנושא הקריטי הזה – שרוב הציבור אינו מכיר ואינו מבין – נולד האתר. מטרתו להיות מקור למידע מקיף על המאמצים לשלב חרדים באקדמיה בתבונה. את הקמת האתר יזמו פעילים במאמצים להנגיש השכלה גבוהה לחרדים ללא הדרת נשים, מאבק שמתרחש מאז 2013.
לתיאור קצר של לימודים אקדמיים לחרדים והשאלות והמחלוקות סביב צביון הלימודים ראו כאן. להסבר ממצה בצורת שאלות ותשובות ראו כאן. באתר תוכלו למצוא סיקור תקשורתי, כנסים אקדמיים, החלטות המועצה להשכלה גבוהה בתחום, חומרי העתירה לבג"ץ בנושא וחומרים משפטיים נוספים, עמדות שהוגשו למל"ג בשימוע בכתב, וקישור להקלטות השימוע בעל פה.
עדכון: במאי 2017 אישרה המועצה להשכלה גבוהה תוכנית לחומש השני, שזונחת כמעט לחלוטין את הדילמות והההסתיגויות מהלימודים בהפרדה מגזרית ומגדריתֿ וממסדת לימודים נפרדים כמסלול השכלה גבוהה ממוסד, קבוע, פתוח גם לתואר השני ופתוח לכל מי שרוצה ללמוד בהפרדה – לא רק לחרדים שזקוקים להפרדה, לפי הטענה, בשל היעדר לימודי ליבה בקרב הגברים, ומסיבות של התאמה תרבותית. לפי הבנתנו, כמי שעוקבים אחר לימודי החרדים מאז היווסדם, מדובר בתוכנית שהשלכותיה קטסטרופליות. גם על ההשכלה הגבוהה, גם עבור החרדים, וגם עבור החברה הישראלית בכללותה, שממסדת עוד ועוד מרחבים מופרדים מגדרית.
להסבר קצר וממצה מדוע יש להתנגד לתוכניות האקדמיות לחרדים במתכונתן הנוכחית, וקל וחומר במתכונת המסתמנת לחומש השני שלהן – ראו מדוע יש להתנגד לתכניות לימוד ייחודיות לחרדים. יש אלטרנטיבות עדיפות. הנה כאן. לביקורת ממצה על חוסר התוחלת של הרחבת המסלולים, ראו הטור של ד״ר נויה רימלט.
באוגוסט 2017 הגישו 10 חברי סגל אקדמי בכיר עתירה שניה לבג״ץ, לפיה תכנית החומש החדשה של מל״ג נוגדת את הזכות לשוויון בין המינים. בסמוך להגשת העתירה החליטה מל״ג על הגדלת התכניות לחרדים בכ-50%, על ידי פתיחת תכניות במוסדות חדשים ״בשולי הקמפוס״, וזאת בניגוד להתחייבותה לפתוח תכניות חדשות במשורה וכפיילוט. באוקטובר 2017 הוגשה בקשה לצו ביניים למניעת פתיחת מסלולים חדשים אלה, אך הבקשה נדחתה. מאז, תכניות חדשות בהפרדה מאושרות על ידי המל״ג מדי כמה חודשים.
דוח מבקר המדינה ממאי 2019 קובע כי המדינה הקצתה משאבים עצומים – כ-1.7 מיליארד ש"ח לשנים 2012-2022 – לקידום השכלה גבוהה במגזר החרדי, אך התוכניות לוקות בחסר ואינן אפקטיביות דיין. שיעור הנשירה מהלימודים של סטודנטים חרדים גדול יותר מפי שניים מזה של יהודים לא-חרדיים, ורק כרבע מהגברים החרדים הלומדים במכינות מקבלים תואר אקדמי. חלק הארי שקיבלו תואר אקדמי במסגרת התוכניות הם נשים שקיבלו תואר אקדמי כללי בהוראה. זהו תחום שיש בו עודף גדול ורובן (כ-88%) אינן עוסקות בו. על אף זאת, ועדת ההיגוי של התוכנית, ות"ת ומל"ג החליטו להמשיך ולתת עדיפות ללימודי ההוראה. החלטותיהן בעניין זה סותרות לכאורה את ההסכם עם משרד האוצר, והן מביאות להשקעת משאבים שלא יניבו תועלת למשק.
במרץ 2020 החליטה ועדת ההיגוי לענייני חרדים במל״ג להמליץ על הרחבת שיעור החריגים שיהיו רשאים להירשם לתכניות בהפרדה מגדרית מ-10% ל-15%, וזאת בלי כל נתונים שמעידים על צורך בכך, ותוך כדי שהעתירה נגד חוקיותם של מסלולים אלה תלויה ועומדת בבג״ץ.